​

 

 

כשדנים בזכויות האדם, משתמשים לפעמים גם בביטוי "זכויות האזרח" או "זכויות יסוד". עם זאת, התפתחו במשך הדורות השקפות סותרות על משמעות המונח.

ההוגים הליברלים הראשונים, דוגמת ג'ון לוק, השתמשו רק במונח "זכויות אזרחיות" (באנגלית: Civil Rights, או Civil Interests), ולא במונח זכויות האדם. זכויות אלה נחשבו בעיניהם כזכויות טבעיות המוקנות לכל אדם. לוק מנה את אותן זכויות כזכות לחיים ולשלמות הגוף, הזכות לחירות, וזכות הקניין.

לעומת זאת, יש המשתמשים במונח "זכויות אזרחיות" כדי להבחין בין הזכויות המוענקות בכוח החוק לבין הזכויות הטבעיות שמוקנות לכל אדם. על פי הגדרה זו, הזכויות האזרחיות מכונות לפעמים גם "זכויות חוקיות" (אנגלית: Legal rights). אפשר גם לומר שכל זכות אדם הופכת לזכות אזרחית ברגע שהיא מקבלת הגנה מכוח החוק במדינה. קו מחשבה זה הנחה את השימוש במונח "זכויות האזרח" (צרפתית: droits du citoyen) בכותרת הצהרת זכויות האדם והאזרח, שפורסמה במהלך המהפכה הצרפתית. בהקשר זה נראה שהכוונה הייתה להבחין בין זכויות האדם, שמוקנות לכל אדם באשר הוא, וזכויות המוקנות לאזרחים בלבד, כמו הזכות להשתתף בתהליך החקיקה ולשאת במשרות ציבוריות. זכויות אלה נקראות כיום לעתים "זכויות פוליטיות".

בארצות הברית, משתמשים במונח זכויות אזרחיות בעיקר בהקשר של המאבק לשוויון הזכות של האפריקאים-האמריקאים. לפיכך המונח מתקשר שם בעיקר עם הזכויות לשוויון אזרחי ופוליטי.

בישראל, משתמשים במונח זכות יסוד כדי לציין זכות שעוגנה בחוקי היסוד של מדינת ישראל , כמו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק, חוקים שהם במדרגה היררכית גבוהה יותר מחוקים אחרים, ולפיכך הזכויות שהם מעגנים מקבלות משנה תוקף לעומת זכויות אחרות.

​