תובענה ייצוגית נגד חברת ביטוח IDI - "ביטוח ישיר" ו- "9 מיליון - על הפליה בין גברים לנשים ופגיעה בכבוד האדם

כללי הצדק הטבעי - בג"צ רוני אלוני נגד מבקרת עיריית ירושלים

הזכות לטיפול סיעודי - בג"צ לזר נגד שר הפנים

זכויות-אדם 

תחום המשפט העוסק בהגנה על זכויות האדם הוא רחב ומגוון. זכויות רבות הוכרו במשפט הישראלי וזוכות להגנה משפטית - הזכות לשוויון, לחופש ביטוי, הזכות לכבוד, חופש העיסוק, הזכות להליך הוגן ועוד רבות חשובות וטובות.

המשפט הישראלי מספק כלים לאזרחים אשר זכויות האדם שלהם נפגעו. כך למשל, אם מפלים אותי לרעה ופוגעים בזכותי לשוויון, יש לי אפשרויות להתגונן כנגד הפגיעה ולדרוש פיצוי -> אם הגורם המפלה הוא חלק מרשויות השלטון (כמו לדוגמא: משרדי הממשלה, הרשות המקומית, חברות ממשלתיות) חלים כללי המשפט המינהלי וניתן להגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) או לבית משפט לעניינים מינהליים.

אם הגורם המפלה הוא גוף פרטי אשר נותן שירות ציבורי (כמו לדוגמא: חברת ביטוח) חלים דיני המשפט האזרחי-מסחרי וניתן לתבוע בבית משפט שלום או מחוזי. אם ההפליה היא של מעסיק כלפי עובד, חלים דיני העבודה, וניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד המעסיק. אם ההפליה נקבעה בחוק או בתקנות - חלים כללי המשפט החוקתי, וניתן להגיש עתירה לבג"ץ.

 

דוגמא להליך שאנו מנהלים בימים אלה, היא תובענה ייצוגית שהגשנו נגד חברת ביטוח המפלה לרעה את לקוחותיה הגברים ופוגעת בכבודם ובכבודן של נשים באשר היא גובה תשלום עבור שירות החלפת גלגל רק מגברים בעוד שלנשים היא מספקת את השירות בחינם. הפגיעה במקרה זה היא בזכות השוויון ובזכות לכבוד האדם. תשובתה של חברת הביטוח מתבססת על חוסר היכולת של נשים להחליף גלגל בעצמן. עמדה זו מגוחכת ומיושנת אשר גורמת בנוסף לנזק הממוני לגברים גם נזק ישיר של פגיעה בדמות האשה וחיזוק סטראוטיפים מגדריים פרימיטיביים בחברה הישראלית. הבחירה בהליך של תובענה ייצוגית מאפשרת תביעת פיצוי עבור כל הקבוצה הנפגעת ולא רק עבור התובע עצמו. בית המשפט המחוזי מרכז החליט כי יש מקום לנהל את התביעה כייצוגית. קראו עוד >

 

דוגמא אחרת לעתירה מינהלית נגד רשות מקומית בשל פגיעה בזכויות האדם -  החלטה של הרשות המקומית בישוב "עומר" למנוע קבורתו של תושב בבית העלמין של הישוב. ההחלטה היתה קשה במיוחד שכן התושב היה ממקימי הישוב ומשפחתו הגדולה מעמודי התווך של הישוב. ההחלטה נתקבלה בניגוד לתקנון הישוב ותוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי - למשפחה לא ניתנה זכות טיעון ראויה, נשקלו שיקולים זרים וההחלטה היתה פגומה בהפליה קשה. 

בהקשר זה נזכיר פסק דין תקדימי בעתירה לבג"ץ שהגשנו לפני כ-15 שנה אשר קבע את מעמדה המחייב של זכות הטיעון כחלק מכללי הצדק הטבעי במשפט המינהלי הישראלי. פסק הדין של כבוד השופטת איילה פרוקצ'יה, בהרכב כבוד השופט אליהו מצא וכבוד השופטת אסתר חיות, הגדיר את חובתה של הרשות המינהלית לכבד את זכותו של הפרט להביא את טיעונו המלא לפני הרשות ולממש את זכותו לעיין במסמכים עליהם תבסס את החלטתה. קראו עוד >

 

דוגמא נוספת לעיסוקנו בתחום המשפט המינהלי, היא ערר על החלטה של רשויות הרווחה למנוע ממשפחתו של מוגבל הלוקה בפיגור להשתתף בבחירת המוסד המתאים לו והטיפול הרפואי שיקבל. הערר התקבל והמוסד נקבע בהתאם לרצון המשפחה והחוסה.

בתחום המשפט המינהלי גם הגשנו עתירה נגד משרד הפנים על החלטה לגרש עובדת זרה אשר טיפלה באהבה ומסירות בחולת אלצהיימר. בג"צ (בהרכב כבוד השופטים דליה דורנר, דורית בייניש, וסלים ג'ובראן) ביטל את החלטת הגירוש ופסק הוצאות לזכות העותרים. לפסק הדין >

דוגמא נוספת הן עתירות לועדת הבחירות של הכנסת אשר הגשנו יחד עם עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, כנגד מפלגות דתיות אשר השתמשו בקמעות, קללות וברכות, כדי להשפיע על מצביעים לבחור בהן. יו"ר ועדת הבחירות כבוד שופט בית המשפט העליון אלייקים רובינשטיין קבע כי המפלגות מפרות את החוק והורה על הסרת מודעות הבחירות הפסולות. קראו עוד>

מעין 'חוק אלוהי' הופיע בשמי המשפט עוד במאה הי"ח, כשהכרזות העצמאות של צרפת ושל ארצות-הברית וכמה ממדינותיה דיברו בזכויות האדם והאזרח שבורא-העולם העניקן לכל באי עולם. עד היום נחשבות זכויות-יסוד אחדות כנצחיות, ואין לשום מחוקק סמכות לגרוע מהן - כמו  חירות ושוויון.

אפשר לסווגן כחוק אלוהי 'טבעי', באשר בשעת בריאתם ולידתם כל בני-האדם שווים ובני-חורין. וכבר אמר גם המשורר הגרמני שילר: שכששוללים ממך זכויות-יסוד אלה, תעלה עד לשמי-השמים כדי להשיבן לך.

 

חיים ה. כהן, המשפט, בהוצאת מוסד ביאליק, 1991,  עמ' 14.