31 לאוקטובר, 2013

מימין: ולטר גרוס, היינץ הרמן, אהרון ליטאי ומשה זמורה. איור: ערן וולקובסקי

1.2.16

בכתבה של נתן ברון מתוארת חליפת מכתבים שמצא בארכיון הציוני, בין סבא שלי - נשיא בית המשפט העליון הראשון השופט משה זמורה ז"ל - לבין העורך הלשוני של עיתון הארץ - ד"ר ולטר גרוס.
מהמכתבים מתברר כי במלאות שנה למותו של ד"ר היינץ הרמן - פסיכיאטר מוערך וחבר ילדות קרוב ואהוב של סבא שלי, ביקש לפרסם בעיתון את ההספד שנשא באזכרה ביום השלושים למותו.
לא יכולתי שלא לשים לב, כי למרות מעמדו כנשיא בית המשפט העליון והיכרותו האישית עם עורך העיתון ואביו, פנה בדרך הרגילה, וההספד שביקש לפרסם עבר עריכה לשונית ופורסם תוך שינויי ניסוח אשר סבא שלי חשב שהיה בהם דוקא לקלקל.
לא יכולתי גם שלא להתעכב על תכונה נוספת שעולה מדמותו:

 "באזכרה ביום השלושים למותו של הרמן נשא זמורה את ההספד המרכזי וכדרכו גם בתחום המשפט, טרח על כל מלה וכתב טיוטות רבות, שכן חתר תמיד להגיע לניסוח המושלם והמדויק ביותר"
את הטיוטות הרבות ו"לטרוח" על כל מלה, אני מכירה בעצמי היטב. לצערי,את העושר הלשוני והבקיאות בתנ"ך ובעגנון, אני מזהה פחות...

19.9.15

בשבת תשובה שלפני יום הכיפורים, ו' בתשרי תשע"ו,  נפטר מורי ורבי כבוד המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט ד"ר מישאל חשין ז"ל.

נפלה בחלקי הזכות להתמחות אצל השופט חשין ז"ל בזמן כהונתו בבית המשפט העליון  ועם פרישתו נתבקשנו, מתמחיו, לכתוב על עבודתנו עמו. אני מבקשת לשתף בדברים שכתבתי אז, ובדרך זו לנסות ולהקל מעט על יגוני:

8.8.14

לאחרונה נתקלתי במאמר קצר בשם "אשליות מול סיכויים" שפורסם בספר "יובל לישראל – יומן לאומי" (חיים יבין עורך, 1998) 547.

התרגשתי לגלות כי המאמר שנכתב על-ידי דודי השופט חיים ה. כהן ז"ל, מבוסס על מכתב אישי שכתב לי זמן קצר אחרי שסיימתי את תקופת ההתמחות אצל כבוד השופט מישאל חשין בבית המשפט העליון.

בשל יופיים של הדברים והרלוונטיות שלהם לימינו אלה, הנה הם בשלמותם:

"גם בהריע שופרות המלחמה ישמיע שלטון החוק את קולו"

מתוך פסק-דין של כבוד המשנה לנשיא בית-המשפט העליון השופט ד"ר מישאל חשין בבג"ץ 1730/96 עאדל סאלם ע/רבו סביח נ' האלוף אילן בירן, מפקד כוחות צה"ל, פ"ד נ(1) 353

7.8.14

בימים אלה, בהם באים לביטוי רגשות קיצוניים, טוב אם נזכיר את דבריו של כבוד שופט בית המשפט העליון צבי ברנזון ז"ל:

התחדש עצמאותנו במדינת ישראל עלינו להיזהר ולהישמר מכל צל של הפליה ומנהג של איפה ואיפה כלפי כל אדם לא-יהודי שומר חוק הנמצא אתנו ורוצה לחיות עמנו בדרכו שלו, לפי דתו ואמונתו" (בג"ץ 392/72 ברגר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז חיפה ואח' , בעמ' 771)

כשדנים בזכויות האדם, משתמשים לפעמים גם בביטוי "זכויות האזרח" או "זכויות יסוד". עם זאת, התפתחו במשך הדורות השקפות סותרות על משמעות המונח

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים – קובע "דרכי קיצור" לתביעות פיצוי כספיות (אישיות וייצוגיות) בגין הפליה אסורה. כמו כן הוא קובע כי הפליה כזו היא עבירה פלילית שלצידה קנס גבוה.

לאחרונה, פרסמה שרת המשפטים ציפי לבני הצעה לתיקון החוק והוספת עבירה פלילית של איסור על ביזוי או השפלה מחמת הפליה – שלצדה עונש מאסר. בהצעת החוק מוצע לקבוע עבירה נוספת בחוק איסור הפליה, שעניינה ביזוי או השפלה של אדם במטרה למנוע ממנו לקבל מוצר או שירות ציבורי או להיכנס למקום ציבורי או לפגוע בתנאים בהם יקבל את המוצר או את השירות הציבורי, והכל מחמת עילות ההפליה המנויות בחוק.

? אפליה או הפליה

22.7.13

אפליה (אפלייה)  והפליה (הפלייה) הן צמד מילים קרובות אך לא לגמרי זהות…

פירוש המילה אפליה הוא יחס גרוע יותר לקטגוריה מסויימת, קבוצה מסויימת או פרטים מסויימים.

גם המילה הפליה קיימת אך פירושה שונה במקצת; המילה הפליה היא שם הפעולה של הפועל הפלה שמשמעותו להבדיל או לתת יחס שונה אך לא בהכרח מקפח. הפליה ב-ה' יכולה גם לתאר העדפה של קבוצה או פרטים מסויימים. לרוב השימוש במילה הפליה מחייב הוספה של מילה נוספת כגון: הפליה בין גברים לנשים; הפליה לרעה; הפליה מתקנת; וכו'.

המחוקק הישראלי מעדיף את המילה הפליה - וחוקק למשל את חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000

 

מקורות: השפה העבריתויקיפדיה -אפליהמילון אבן שושן

Please reload

 
מימין: ולטר גרוס, היינץ הרמן, אהרון ליטאי ומשה זמורה. איור: ערן וולקובסקי